עוגת שקדים רכה במלית אגסים שיכורים

כל מי שמתעסק הרבה באוכל, מכיר היטב את התכונה המשתלטת לאורך הזמן – בררנות קולינרית.

כשאתה רגיל לאכול אוכל טוב משובח ומוקפד, עשוי חומרי גלם איכותיים,

אין ספק שאתה מתקשה יותר להנות ממאכלים במקומות אחרים.

כך גם אני כבר שנים בזמן שטועמת מאכלים במסעדות ובבתי קפה, ישר מתחילה לנתח את יחס החומרים...

מיד מציקה לי העובדה שבעוגת השוקולד המשפריצה יש בכלל מרגרינה ולא חמאה, יש הרבה קקאו ולא שוקולד, ושמו יותר מדי סוכר...
כמובן שזה אף פעם לא מפריע לי לסיים את המנה כי אני בכל זאת גרגרנית לא קטנה, אבל אין ספק שזה פוגם בהנאה...
ואם פעם כל מאכל היה דליקטס- היום צריך להתאמץ בשביל לקנות בחוץ אוכל שיענה להגדרה של "וואו".

ולראייה בנזוגי היקר - לפני שהכרנו התפריט הקולינרי שלו התבסס על סוגים שונים של אוכל רווקים:

דוגמת פתיתים אינסטנט משקית, שווארמה מוכנה של מאמא עוף, ולחמניות ממולאות ב-5 סלטים שונים ביחד

והיום לאחר חיים משותפים בינות לסירים גם הוא נדבק במחלת הבררנות הקולינרית-

לא רק שהוא מתקשה לאכול בחוץ, הוא אפילו מוצא ניואנסים באוכל המשובח שמקבל בבית.

אז מה הקשר בין כל הפתיחה הזאת למתכון?

לפני שנים, בתקופה שעוד ידעתי להנות ממאפים של בתי קפה, טעמתי עוגה בבית הקפה "מתוקה" שנחרטה בזכרוני.
ועוגות שנחרטות בזכרוני זה לא דבר שקורה בדרך כלל.

זאת היתה עוגת שקדים על בצק פריך, שבתוכה הוטבעו להם אגסים שלמים ביין, דבר שהקנה לה מראה משגע וטעם נפלא.
ולא ברור למה ואיך בימים האחרונים היא צצה ועלתה לזכרוני, עד שהחלטתי להכין לה גירסה משלי.

כתבתי מתכון וזאת התוצאה – עוגה יפיפייה, מיוחדת ועשירה.

היא עשויה קלתית בצק פריכה ועדינה שעוטפת בתוכה מלית שקדים רכה ולחה,

ובכל פרוסת עוגה הפתעה יפה – אגס אדמדם בטעם עדין של יין, מקושט בפרח בצק קטן.

כתוצאה מכמות היין בה הושרו האגסים, גם העוגה עצמה עשירה בטעם עדין של יין.

למי שאינו אוהב טעם מורגש של יין, יכול לוותר על השריית האגסים, לקלוף אותם ולבשל קלות בסירופ סוכר,

או פשוט לאפות אותם כמו שהם בתוך העוגה. גם בדרך זו העוגה המתקבלת מאוד טעימה ויפה.

לחילופין מי שמעדיף לצבוע את האגסים לחלוטין ולקבל טעם חזק יותר של יין,

יכול להמשיך ולבשל את האגסים ביין זמן נוסף לאחר רתיחת הנוזל.

ולבסוף למי שלא מתחשק לטרוח מאוד, יכול לוותר על קלתית הבצק- העוגה נפלאה גם בלעדיה.

האגסים לאחר השרייה – תפסו צבע משגעעעע

נחים צהריים בקלתית

וכך נראית העוגה המוכנה- כמה שהיא יפה, וכבר גנבתי חתיכה... בתיאבון!

עוגת שקדים רכה במלית אגסים שיכורים

החומרים:

לאגסים ביין:

6 אגסים

600 מ"ל יין אדום (1/2 2 כוסות)

50 גר` סוכר

1 כף דבש

1 כפית תמצית וניל אמיתית

לקלתית:

300 גר` קמח לבן

70 גר` אבקת סוכר

1 כפית תמצית וניל

180 גר` חמאה קרה, בקוביות

2 חלמונים (לשמור את החלבונים לעוגה)

לעוגת שקדים:

160 גר` חמאה, מרוככת

230 גר` אבקת סוכר

1 כפית תמצית וניל

קליפה מגוררת מלימון קטן

2 חלבונים

2 ביצים

140 גר` שקדים טחונים

60 גר` קמח תופח

לקישוט:

שקדים פרוסים

אבקת סוכר

כלים: תבנית 24, מרופדת תחתית ודפנות בנייר אפייה

אופן ההכנה:

לאגסים ביין:

קולפים את האגסים, משאירים את הגבעול.

יוצקים את היין לסיר בינוני יחד עם שאר החומרים ומבשלים עד להמסת הסוכר.

מביאים לרתיחה ומסירים מהאש. מניחים את האגסים בתוך היין, מניחים להצטנן ומעבירים למקרר לכמה שעות.

בזמן הקירור הופכים אותם מפעם לפעם, עד שהם מקבלים צבע יין עמוק.

מוציאים את האגסים מהיין, ומסירים בעדינות את החלק הקשה בתחתית האגס.

את היין הנותר אפשר לנצל כעת לרוטב לעוגה, לבישול או פשוט לשתות כיין קינוח.

לקלתית:

במעבד מזון מעבדים קמח עם אבקת סוכר ותמצית וניל.

מוסיפים את החמאה ומעבדים לבצק פירורי. מוסיפים חלמונים ומעבדים בקצרה רק עד לקבלת בצק.

מעבירים את הבצק לקירור למשך כשעה.

מפרישים מן הבצק 40 גר`, מרדדים וקורצים ממנו פרחים עם חור קטן במרכזם. שומרים בקירור.

את שאר הכמות מרדדים לעלה גדול ומשטחים על תחתית ודפנות התבנית, מעבירים לקירור למשך כשעה.

לעוגת שקדים:

במערבל חשמלי מקציפים חמאה עם אבקת סוכר, תמצית וניל וקליפת לימון מגוררת למשך מספר דקות
עד לקבלת קציפה אוורירית ורכה. יוצקים פנימה את החלבונים והביצים בהדרגה תוך ערבוב.

על מהירות נמוכה מוסיפים את השקדים הטחונים והקמח התופח ומערבבים רק עד שמתאחד.

יוצקים את התערובת לקלתית, ומסדרים בתוכה במעגל את האגסים השלמים.

אופים בחום בינוני 180 מעלות למשך כשעה, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש.

20 דקות לפני תום האפייה מניחים את פרחי הבצק ששמרנו בצד על גבעולי האגסים.

בתום האפייה מניחים לעוגה להצטנן לחלוטין, ומקשטים בשקדים פרוסים ואבקת סוכר.

מגישים בטמפרטורת החדר.